המטען הגנטי, תרתי משמע

זהות האב הגנטי של כל אחד מהילדים שלכם תעסיק את המשפחה, החברים, הקולגות בעבודה ואפילו סתם אנשים ברחוב.

הסביבה שלכם ושל ילדיכם תגלה עניין בנושא, ובישראל כמו בישראל, השאלות עלולות להיות ישירות ותגענה מכל כיוון. ובכן מעל הכל התשובה שלנו היא אחת וברורה: גנטיקה לא קשורה לשייכות.

וכמו בכל משפחה, גם כאן למציאות יש את המורכבויות שלה: לפעמים ההורים שלכם, הסבים והסבתות העתידיים, כלל לא מקבלים את הזוגיות או אפילו לא פגשו מעולם את בן הזוג.

ולפעמים הם רק מתחילים לקבל את הקשר בין בני הזוג, ולעיתים על אף קבלה מלאה של הקשר קיים החשש שהסבא והסבתא ירגישו שהתינוק הלא גנטי הוא לא הנכד שלהם: "הנכד שלנו הוא הבן הביולוגי של הילד שלנו, והתינוק השני הוא של בן הזוג."

אנחנו מוצאים בתהליכים שאנחנו עוברים אתכם, שגם אתם האבות צריכים לפעמים "להתחנך" להתחיל להשתמש בשפה חדשה. אין זה שלי וזה שלו. ולא רק מול הילדים כשזה מובן מאליו, אלא גם מול המשפחה המורחבת.

התשובה לשאלה הזאת היא אקט חינוכי, הילדים הם של שני ההורים.

אתם מצדכם, בין החברים ובני המשפחה אולי תרצו לשתף ואולי לא. מצד אחד בבחירה בשקיפות יש יתרון מכיוון שהנושא יורד מסדר היום. ולפעמים גם אם רוצים להשאיר את זה אישי ומצומצם, אחד הילדים מאוד דומה לאבא הביולוגי ואין יותר תהיות מצד הסביבה (מה שמצריך התמודדות עם הערות בנוגע לדמיון הפיזי).

ומצד שני, כשמחליטים שאין דיון בנושא עם אף אחד זה עלול להביא לסיטואציה לא נוחה שבה הסביבה יודעת משהו שהילד לא יודע עדיין, ועלול להיווצר מצב בו אדם מוכר או זר יאמר משהו לילד לפני שנעשתה שיחה משמעותית ורגישה. ההמלצה היא שהנושא ייפתח כמה שיותר מהר: "אבא רוני נתן את הזרע וג'ניפר נתנה את הביצית. ואבא רוני ואבא דני היו אצל הרופא". להכניס את זה לסיפור כפרט טכני שגם ילד בן 3 קולט. חלקים מהסיפור יופנמו, וחלקים ישמרו בזיכרון לשימוש מאוחר יותר כשהתודעה תתפתח. מה שחשוב הוא שהקלפים על השולחן ואין סוד גדול. כשיש סודות נוצרים מצבים לא נעימים. הילדים מבינים ויודעים אבל מתוסכלים כי אם לא אמרו להם – כנראה מדובר בנושא רגיש שאסור לדבר עליו. התסכולים עלולים להתפתח להפרעות התנהגותיות וקשיים חברתיים שאפשר היה להמנע מהם. רצוי לעשות את השיחות האלו כבר מגיל קטן כשהילד מקבל את החיים כפי שהם, ולהמנע מחשיפה דרמטית בגיל מאוחר יותר. להנגיש בנינוחות את הדרך בה הגיע לעולם זו הדרך הטובה ביותר לחסן את הילדים מהתמודדויות אפשריות עם הומופוביה, בורות, תפיסות מתנגדות ושאלות מציקות שישאלו אותו גם מתוך כוונה טובה. הילדים שלנו ידעו להתמודד בצורה הכי טובה אם נהיה פתוחים וגלויים איתם, כי בסופו של דבר הם יספגו את השאלות הכי קשות וכדאי לא להתעצל, אפילו מול הקופאית בסופר ששואלת אתכם "וואו איזה ילד חמוד, איפה אמא שלו כשאתה עושה ככה קניות"? חשוב שהילד יספוג את התשובות שלכם מהגיל הקטן ביותר. להדגיש : "האבא השני של הילד בעבודה". אנחנו שמים דגש מיוחד על נושא רגיש זה לכל אורך התהליך ומזמינים את ההורים לעתיד למפגש קבוצתי סגור בהנחיית פסיכולוג המלווה תהליכי פונדקאות. במפגש אנו נוגעים בהיבטים הרגשיים בין בני הזוג, בתא המשפחתי כמו גם מול המשפחה המורחבת ומול הסביבה המיידית שלכם ושל הילדים. צרו עמנו קשר בכדי להרשם לאחד המפגשים!